משנה: וְאֵילּוּ לִגְנַאי שֶׁל בֵּית גַּרְמוּ לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. הוּגְדָּס בֶּן לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בַּשִּׁיר וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד. בֶּן קַמְצָר לֹא רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב. עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְעַל אֵילּוּ נֶאֱמַר וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב׃
Pnei Moshe (non traduit)
ועל אלו נאמר וכו'. ובגמרא איכא חד מ''ד דבית גרמו ובית אבטינס לאחר שמצחו תשובה לדבריהם נתקבלו ולא נאמר שם רשעים ירקב אלא על הוגרס ועל בן קמצר:
על הראשונים. במתני' דלעיל מבן גמלא ואילך:
על מעשה הכתב. שהיה קושר ארבעה קולמוסים בארבע אצבעותיו וכותב שם בן ד' אותיות בבת אחת:
היה יודע פרק בשיר. בהכרעת קול נעימה:
מתני' ואלו. היו מזכירין אותן לגנאי:
על מעשה לחם הפנים. כדמפרש בגמרא:
נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִיסִּים לְדַלְתוֹתָיו. וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח׃ תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה וְעָמַד עֲלֵיהֶן סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם. וְנָֽטְלוּ אֶחָד מֵהֶם וְהִטִּילוּהוּ בַיָּם. וּבִקְשׁוּ לְהַטִּיל עוֹד שֵׁינִי וְעָמַד 19b וְגִיפְפוֹ. אָמַר לָהֶן. אִם מַטִּילִין אַתֵּם אוֹתוֹ לַיָּם הִטִּילוּנִי עִמּוֹ. וְָהָיָה בוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל וּבָא עַד שֶׁהִגִּיעַ לִלְמֵינָהּ שֶׁל יָפוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיַע לִלְמֵינָהּ שֶׁל יָפוֹ הִתְחִיל מְבַעְבֵּעַ מִתַּחַת הַסְָּפִינָה. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁלְזָהָב חוּץ מִשַּׁעֲרֵי נִיקָנוֹר מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁנְּחוּשְׁתָּן מַצְהִיב׃ תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. נְחוּשְׁתָּן הָיָה (קָרִונְתִיוֹן) [מַצְהִיב וְיוֹתֵר] יָפֶה מִשֶּׁל זָהַב.
Pnei Moshe (non traduit)
כהאי דתנינן תמן. בפרק ב' דמדות:
תני וכו'. תוספתא היא בפ''ב:
אֵילּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר. רִבִּי סִימוֹן וְרַבָּנִן. חַד אָמַר. כְּשֵׁירֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר בָּא לִמְנוֹת. וְחָרָנָה אָמַר. מִי שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ הַדּוֹר מָנָה מַה שֶׁבְּדוֹרוֹ. מָאן דְּאָמַר. כְּשֵׁירֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר בָּא לִמְנוֹת. עַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. מָאן דְּאָמַר. מִי שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ הַדּוֹר מָנָה מַה שֶׁבְּדוֹרוֹ. עַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב׃ עַל מִי נֶאֱמַר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. עַל בֶּן קָטִין וַחֲבֵירָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
מ''ד מי שהיה באותו הדור וכו'. כלומר ולא הוזכרו אלא אלו שהיו נקראים כך בדורם א''כ על כולם אף על בית גרמו ובית אבטינס נאמר שם רשעים ירקב שאע''פ שמצאו תשובה לדבריהם לא קבלו חכמים את חשובתם שמכל מקום היה להם ללמד ועוד שלא חורו עד שכפלו להם שכרן:
חד אמר כשירי כל דור ודור באין למנות. וכולן נקראין על שם הראשונים ולהאי מ''ד על כולן נאמר זכר צדיק לברכה ואף בית גרמו ובית אבטינס דאל''כ לא היו נקראים כשרים שבדור על שמם:
וְכוּלְּהֹן מָֽצְאוּ מַתְלָא לְדִבְרֵיהֶן חוּץ מִבֶּן קַמְצָר. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
כהאי דתנינן תמן. בפ''ה דשקלים אלו הממונין שהיו במקדש וקחשיב התם בית גרמו ובית אבטינס:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מָצָאתִי תִינּוֹק אֶחָד מִבֵּית אַבְטִינָס. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. מֵאֵי זוֹ מִשְׁפָּחָה אַתְּ. אָמַר לִי. מִמִּשְׂפַּחַת פְּלוֹנִית. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. אֲבוֹתֶיךְ שֶׁנִּתְכַּווְנוּ לְרַבּוֹת כְּבוֹדָם וּלְמָעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם לְפִיכָךְ נִתְמָעֵט כְּבוֹדָם וּכְבוֹד שָׁמַיִם נִתְרַבָּה. אָמַר רִבִּי עֲקִיבְה. סָח לִי שִׁמְעוֹן בֶּן (לגס) [לגה]. מְלַקֵּט הָיִיתִי עֲשָׂבִים אֲנִי וְתִינּוֹק אֶחָד מִבֵּית אַבְטִינָס. וְרָאִיתִי אוֹתוֹ שֶׁבָּכָה וְרָאִיתִי אוֹתוֹ שֶׁשָּׂחַק. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. לָמָּה בָכִיתָה. אָמַר לִי. עַל כְּבוֹד בֵּית אַבָּא שֶׁנִּתְמָעֵט. וְלָמָּה שָׂחַקְתָּה. אָמַר לִי. עַל הַכָּבוֹד הַמְתוּקָּן לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד לְבוֹא. הֲרֵי מַעֲלֶה עָשְׁן לְנֶגְדִּי. נוֹמֵיתִי לוֹ. בְּנִי. הַרְאֵהוּ לִי. אָמַר לִי. מְסוֹרֶת בְּיָדִי מֵאֲבוֹתַיי שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹתוֹ לְבִירְייָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. פָּגַע בִּי זָקֵן אֶחָד מִשֶּׁלְבֵּית אַבְטִינָס. אָמַר לִי. רִבִּי. לְשֶׁעָבַר הָיוּ בֵית אַבָּא צְנוּעִין וְהָיוּ מוֹסְרִין אֶת הַמְגִילָּה הַזֹּאת אֵילּוּ לָאֵילּוּ. וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנִין הֵילָךְ אֶת הַמְגִילָּה והִיזָּהֵר בָּהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵאתִי אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה זָֽלְגוּ דְמָעָיו וְאָמַר. מֵעַתָּה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְהַזְכִּירָן לִגְנַאי.
שֶׁלְבֵּית אַבְטִינָס הָיוּ בְקִיִּין בְמַעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת וּבְמַעֲלֶה עָשָׁן וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד. שָֽׁלְחוּ וְהֵבִיאוּ אוּמָנִים מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה. וְהָיוּ בְקִיִּין בְמַעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת. וּבְמַעֲלֶה עָשָׁן לֹא הָיוּ בְקִיאִין. שֶׁלְבֵּית אַבְטִינָס הָֽיְתָה מְתַמֶּרֶת וְעוֹלָה וּפּוֹסָה וְיוֹרֶדֶת. וְשֶׁלְאֵילוּ הָֽיְתָה פוֹסָה מִיַּד. וְכֵיוָן שֶׁיָּֽדְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָֽמְרוּ. כָּל מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְבוֹדוֹ בָּרָא. שֶׁנֶּאֱמַר כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וגו'. שָֽׁלְחוּ אַחֲרֵיהֵן וְלֹא רָצוּ לָבוֹא כול' עַד לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. בִּדְבָרִים הַלָּלוּ מֻזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח. שֱׁלֹּא יָצָאת אִשָּׁה שֶׁלְאֶחָד מֵהֶן מְבושֶׂמֶת מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן נוֹשֵׂא אִשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר הָיָה פוֹסֵק עִמָּהּ שֶׁלֹּא תִתְבַּשֵּׂם.
הלכה: וְאֵילּוּ לִגְנַיי. בֵּית גַּרְמוּ. בֵּית גַּרְמוּ הָיוּ בְקִיאִין בְּמַעֲשֶׁה לֶחֶם הַפָּנִים וּבְרִדִּייָתוֹ וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד. שָֽׁלְחוּ וְהֵבִיאוּ אוּמָנִים מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה. וְהָיוּ בְקִיאִין בְּמַעֲשֶׁה לֶחֶם הַפָּנִים. וּבְרִדִּייָתוֹ לֹא הָיוּ בְקִיאִין. בֶּית גַּרְמוּ הָיוּ מַסִּיקִין מִבִּפְנִים וְרוֹדִין מִבַּחוּץ. וְלֹא הָֽיְתָה מְעַפֶּשֶׁת. וְאֵילּוּ מַסִּיקִין מִבַּחוּץ וְרוֹדִין מִבִּפְנִים. וְהָֽיְתָה מְעַפֶּשֶׁת. וְכֵיוָן שֶׁיָּֽדְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָֽמְרוּ. כָּל מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְבוֹדוֹ בָּרָא. כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭י לַֽמַּֽעֲנֵ֑הוּ. שָֽׁלְחוּ אַחֲרֵיהֵם וְלֹא רָצוּ לָבוֹא עַד שֶׁכָּֽפְלוּ לָהֶן שְׂכָרָן. שְׁנֵים עַשָׂר מְנָה הָיוּ נוֹטְלִין וְנָֽתְנוּ לָהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הָיוּ נוֹטְלִין וְנָֽתְנוּ לָהֶן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. אָֽמְרוּ לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵין אַתֶּם רוֹצִין לְלַמֵּד. אָֽמְרוּ לָהֶן. מְסוֹרֶת הִיא בְיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה עָתִיד לִיחָרֵב. שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ אֲחֵרִים וְיִהְיוּ עוֹשִׂין כֵּן לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. בִּדְבָרִים הַלָּלוּ מֻזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח. שֶׁלֹּא יָצָא מִיַּד בְּנֵיהֶם פַּת נְקִייָה מֵעוֹלָם. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. מִמַּעֲשֶׂה לֶחֶם הַפָּנִים הֵן אוֹכְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ורודין מבחוץ. שאופין ורודין הפת מבחוץ לתנור:
גמ' ואלו לגנאי וכו'. כל זה היא מהתוספתא פ''ב:
וְתַנֵּי כֵן. בִּשְׁתֵּי קַלְפִיּוֹת נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַחַת שֶׁהַגּוֹרָלוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכָהּ וְאַחַת שֶׁשְּׁמוֹת הַשְּׁבָטִים בְּתוֹכָהּ. וּשְׁנֵי פִירחֵי כְהוּנָה עוֹמְדִים. מַה שֶׁזֶּה מַעֲלֶה וָזֶה מַעֲלֶה זָכָה. בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּגוֹרָלוֹת בְּאוּרִים וְתוּמִּים וּבִכְסָפִים. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּשְׁלֵךְ֩ לָהֶ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ גּוֹרָ֛ל לִפְנֵ֣י יְי בַּמִּצְפֶּה. גּוֹרָ֛ל אֵילּוּ הַגּוֹרָלוֹת. לִפְנֵ֣י יְי אֵילּוּ אוּרִים וְתוּמִּים. רַ֖ב לִמְעָֽט׃ אֵילּוּ הַכְּסָפִים. אָמַר רִבִּי אַבִּין. אִילְמָלֵא שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵן כָּל מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו לֹא הָֽיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְחַלֶּקֶת לְעוֹלָם. וְתַנֵּי כֵן. שְׁלֹשָׁה חֵינִים הֵן. חֵן אִשָּׁה בְעֵינֵי בַעֲלְהּ. חֵן מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו. חֵן מִקַּח בְּעֵינֵי לוֹקְחְיו. רִבִּי אַבָּא בְרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעֻ דְּסִיכְנִין בְשֵׁם לֵוִי. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵן. הָדָא הִיא דִּכְתִיב וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וגו'. וְנָֽתַתִּ֥י לָכֶם֭ לֵ֥ב בָּשָֽׂר וגו'׃ שֶׁהוּא בוֹשֵׂר בְחֶלְקוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ותני כן וכו'. כלומר וכן מצינו בחלוקת א''י שהיו בקלפיות וגורלות שכתוב עליהן השמות:
מה שזה מעלה'. משמות הגבולין בקלפי הא' וזה מעלה משמות השבטים מקלפי הב' זכה כל אחד ואחד בגורלו:
ובכספים. שהיו מעלין זה לזה מה שחלקו יפה משל חבירו כדדריש מדכתיב בין רב למעט להשוות בין החלק המרובה והיפה לבין המועט בכספים:
אלמלא שנתן הקב''ה חן וכו' והיה כל אחד אומר אני חפץ בחלק זה אלא שנתן הקב''ה חן לכל א' וא' בחלקו:
ונתתי לכם לב בשר. ודריש מלשון. בושר שיהא כל אחד בוסר וממאס בחלק חבירו ואינו חפץ אלא בחלקו מפני החן שיהיה לו במקומו:
הלכה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי כול'. לֹא סוֹף דָּבָר קַלְפֵּי אֶלָּא אֲפִילוּ קַלָּתוֹת. וְלָמָּה אָֽמְרוּ קַלְפֵּי. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. וְיָבִיא שְׁנֵי חוּטִין. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. וְיִקְשׁוֹר עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל׃ שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל. וְיָבִיא שְׂנֵי צְרוֹרוֹת. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. [וְיִתֵּן עֲלֵיהֶם] וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי. [שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל׃ שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַעֲזָאזֵֽל. וְיִכְתּוֹב עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי.] שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לַיי לְעוֹלָם. וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל׃ שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל לְעוֹלָם. הָדָא אָֽמְרָה. חֲקּוּקֵים הָיוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' לא סוף דבר קלפי. לאו דוקא בקלפי המיוחדת לכך אלא אפילו הניח הגורלות בקלתות נמי שרי ולמה אמרו בקלפי המיוחדת כדי לעשות פומבי ופרסום לדבר:
ויביא שני מינין וכו'. ולמה היו צריכין לכתוב עליהן השמות ולא סגי בקשירת חוטין על הגורלות אחד לבן וכו' לסימן:
ת''ל גורל וכו'. שיהא ניכר וכו'. ואין קשירות החוטין ניכר כל כך:
ופריך ואכתי יביא שני צרורות וכו'. ויתן על השעירים ויאמר וכו' וזה ניכר ביותר:
תלמוד לומר גורל וכו'. כלומר שצריך שיהא ניכר שהן לגורלות ופריך ואכתי יכתוב עליהן שהן גורלות אבל למה יכתוב בפירוש על זה לשם וכו' אלא ויאמר זה לה' וכו':
ת''ל גורל אחד לה'. למד שצריך שיהא מוכיח על עצמו שהוא לה' לעולם וכו':
הדא אמרה חקוקים היו עליהם זה לה' וכו' כדי שיהא מתקיים לעולם וכל הני דרשות דקאמר מדכתיב מיותר בקרא ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגו'. דאלו היה כתיב גורלות לה' וגו' הייתי אומר שיעשה איזה סימן להכי כתב עוד גורל ואלו היה כתוב גורל לה' וגורל לעזאזל ולא כתב אחד הייתי אומר יכתוב עליהם גורלות אבל לא בפירוש אלא יאמר זה לה' וכו' ת''ל גורל אחד לה' וגו' מלמד שיהיו חקוקים עליהם השמות לעולם:
משנה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל הַסְּגָן בִּמִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּמֹאלוֹ. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִימִינוֹ הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ אֶת יְמִינְךָ. וְאִם בִּשְׂמֹאלוֹ עָלָה רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְּבֵּהַּ אֶת שְׂמֹאלְךָ. נְתָנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירִים וְאוֹמֵר לַיי חַטָּאת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חַטָּאת אֶלָּא לַיי. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃
Pnei Moshe (non traduit)
והן. השומעין שם המפורש עונין אחריו בשכמל''ו:
ר' ישמעאל אומר וכו'. ואין הלכה כר' ישמעאל:
לה' חטאת. שם המפורש היה מזכיר והוא שם המיוחד בכתיבתו כדאמרי' בפ' דלעיל בהלכה ו:
ראש בית אב אומר לו וכו'. לפי שהוא עומד משמאלו:
והעלה שני גורלות. אחד בימין ואחד בשמאל והשעירים עומדים אחד לימין ואחד לשמאל ונותן גורל שעלה בימין על שעיר של ימין וגורל שעלה בשמאל על שעיר של שמאל:
מתני' טרף בקלפי חטף פתאום בטריפה ובחטיפה וכדי שלא יתכוין במשמושו איזה של שם ויטלנו בימין לפי שסימן ירה היה כשהיה עולה לשם בימין:
וְעַל כּוּלָּן הָיָה בֶּן זוֹמְא אוֹמֵר. מִשֶּׁלָּךְ יִתְּנוּ לָךְ. וּבִשְׁמָךְ קוֹרִין אוֹתָךְ. וּבָשִׁבְחָךְ מוֹשִׁיבִין אוֹתָךְ. 20a וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמוּכָן לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך אמר להם הממונה
ואין שכחה לפני המקום. שלא תאמר אולי נשכחתי כמת מלב אין שכחה לפניו ברוך הוא ואין אדם נוגע במוכן לך:
ועל כולן היה בן זומא אומר וכו'. משום שרצו לדחותן וסוף סוף הוכרחו לשלוח אחריהם ולכפול להן שכרן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source